רבים מאיתנו מדברים עם ניצוץ בעיניים על החלום ליצור הכנסה פאסיבית, שתאפשר לנו לחיות ברווחה כלכלית גבוהה יותר. בזמן שהמונח "הכנסה פסיבית" צבר במרוצת השנים פופולריות, השאלה היא איך אפשר להגיע אליה? מסתבר שהדרך ליצירת הכנסה שוטפת יכולה להיות פשוטה וקרובה ממה שנדמה, ולכלול שימוש בחיסכון הקיים. אז איך אפשר להגדיל את טור ההכנסות, לעיתים תוך שמירה על סכום החיסכון המקורי? כל הפרטים על הפתרון שרק מעטים מכירים – בשורות הבאות.
משיכה חודשית קבועה: לקבל סכום חודשי מתוך החיסכון
רבים מאיתנו מחזיקים בחיסכון משמעותי כזה או אחר, ובתקופות שהתזרים לוחץ אנחנו עומדים בפנים דילמה: האם למשוך את כספי החיסכון (ובכך להפסיד את הרווחים העתידיים ואת אפקט הריבית דריבית)? או שאולי לתת לכסף להמשיך לעבוד עבורנו – ולנסות אכישהו להתמודד עם הלחץ הכלכלי?
פתרון בלתי מוכר מאפשר לכם לשלב בין השניים, ולמצוא את דרך המלך בין התזרים לחיסכון: יש לכם חיסכון קיים? רוצים להגדיל את מרווח הנשימה הכלכלי? בחלק ממוצרי החיסכון אפשר להגדיר משיכה חודשית קבועה, המשמשת כמעין משכורת נוספת. הוראת משיכה קבועה (או בשמה המקצועי "אנונה") מגדילה מצד אחד את טור ההכנסות החודשי – ומצד שני מאפשרת לכספים שנותרו בחיסכון להמשיך לעבוד עבורכם במסגרת המסלול שבו הם מושקעים. ניתן להגדיר משיכה חודשית בסכום קבוע, שניתן לשנות או לעצור בכל עת בהתאם לצרכים.
איך קובעים את סכום המשיכה החודשי?
ישנם מספר כללי אצבע שיכולים לסייע לצורך קביעת סכום המשיכה החודשי:
קביעת סכום המשיכה לפי הסכום הצבור בחיסכון
בשנת 1994 קבע מתכנן הפרישה האמריקאי, וויליאם בנגן, את כלל ה- 4%: כלל אצבע, לפיו אפשר למשוך בכל שנה 4% מהחיסכון (מהשנה השנייה ואילך מוסיפים לסכום הראשוני את שיעור עליית המדד), בצורה שתאפשר לכסף להספיק למשך 30 שנה בסבירות גבוהה. זאת באמצעות ניתוח תקופות העבר, שגילמו הנחת תשואה ריאלית (בניכוי אינפלציה) ולפני מס בגובה של כ- 5-6% לשנה. מחקר טריניטי, שבוצע בשנת 1998 ע"י 3 פרופסורים למימון, אישש את קביעתו של בנגן.
מכאן נגזר חוק ה- 300: רוצים לייצר הכנסה פסיבית בגובה 3,000 ₪ בכל חודש? החיסכון הצבור אמור להיות בגובה של פי 300 מהמשיכה החודשית, ולעמוד על 900,000 ₪.
במסגרת גישה שמרנית יותר נהוג לחשב משיכה שנתית בשיעור של 3.5% מהחיסכון. במקרה כזה נכפיל את גובה המשיכה החודשית הרצויה ב- 343, ומכאן שמשיכת סכום חודשי בגובה 3,000 ₪ תתאפשר באמצעות חיסכון בגובה 1,029,000 ₪. גם במקרה הזה, מהשנה השנייה ואילך לסכום המשיכה יתווסף שיעור עליית המדד.
כמובן שהעיקרון הזה עובד הפוך: אם נרצה לחשב את הסכום הצפוי שנוכל למשוך מידי חודש במשך 30 שנה, נחלק את החיסכון הצבור ב- 343.
ואם רוצים לחשב את גובה הסכום שנוכל למשוך לתקופה קצרה יותר, למשל למשך 10-15 שנה?
כשרוצים למשוך כספים עד לסיום החיסכון
סכום המשיכה החודשית משתנה בהתאם למספר השנים שנרצה שהחיסכון "יחזיק". כך למשל בתרחיש שבו נרצה שהחיסכון ימשיך להניב הכנסה חודשית במשך 10 שנים, נחלק את סכום החיסכון הקיים ב- 120-150. אם לדוגמה החיסכון שלנו מכיל 600,000 ₪, הוא אמור לספק סכום חודשי בגובה 4,000-5,000 ₪ למשך 10 שנים. על בסיס אותו עיקרון, כדי שהחיסכון יספיק ל- 15 שנה, יש לחלק את הסכום הצבור ב- 170-200 וכדי שהוא יספיק ל- 20 שנה, יש לחלק את החיסכון הצבור ב- 200-240.
כמובן שמדובר בכלל אצבע המספק הערכה בלבד, וזאת בהנחה שהתשואה השנתית נטו תעמוד על 3-4% (בניכוי אינפלציה, דמי ניהול ומס רווחי הון).
ואם רוצים למשוך סכום חודשי – תוך שמירה על הקרן של החיסכון?
לצד משיכת סכום חודשי עם לסיום החיסכון, ישנה אפשרות נוספת: למשוך סכום חודשי תוך שמירה על הסכום המקורי שהופקד בחיסכון (הקרן). איך מחשבים את גובה הסכום החודשי שאפשר למשוך ועדיין לשמור על הקרן?
בוחרים בשיעור משיכה השווה לתשואה הריאלית נטו שצפוי להניב החיסכון. לדוגמה, אם אנחנו צופים שהחיסכון יניב תשואה ריאלית שנתית נטו בגובה 3%, נחלק את החיסכון ב- 400 (12 חודשים חלקי 0.03) ונקבל את סכום המשיכה האפשרי. כך למשל אם החיסכון הצבור הוא בשווי 800,000 ₪, נוכל למשוך 2,000 ₪ לחודש בשנה הראשונה (ולאחר מכן סכום זהה בתוספת שיעור עליית המדד).
מומלץ לבצע בדיקה שנתית של התשואה: אם היא נמוכה מהצפי כדאי לשקול הקטנה או הקפאה של גובה המשיכה, ואם היא גבוהה מהצפוי אפשר להגדיל את גובה המשיכה. בצורה זו ניתן בסבירות גבוהה לשמור על הקרן של החיסכון גם לאורך 10-20 שנה, כאשר ההכנסה החודשית מגיעה מפירות הרווח שהניבה ההשקעה.
משיכה חודשית: איפה כדאי לנהל את החיסכון?
משיכת הכספים מרוב מכשירים ההשקעה כרוכה בתשלום מס רווחי הון בגובה 25% מהרווח הריאלי (רווח בניכוי אינפלציה). אך ישנם מכשירי חיסכון שבהם משיכת הכספים יכולה להיות ממס, בכפוף לתקרות הקבועות בחוק:
קרן השתלמות – לאחר 6 שנים קרן ההשתלמות הופכת לנזילה, ואפשר למשוך ממנה כספים פטורים ממס. במקום למשוך את כל כספי הקרן כסכום חד פעמי, ניתן למשוך סכום חודשי קבוע בצורה שמאפשרת ליהנות מכל היתרונות שכבר הכרנו – בלי לשלם מס.
קופת גמל להשקעה – מכשיר חיסכון שצובר פופולריות רבה מאז השקתו ע"י משרד האוצר בשנת 2016. ניתן למשוך את כספי קופת הגמל להשקעה בכל עת, ללא קנסות והגבלות. יתרון נוסף של קופת גמל להשקעה הוא מיסוי רווחים שמתחשב באינפלציה: בעת משיכת הכספים ישולם מס רווחי הון – העומד על 25% מהרווח הריאלי (רווח בניכוי אינפלציה). באופן הזה ישולם מס רק עבור תשואה הגבוהה משיעור האינפלציה. המס ישולם רק במועד המשיכה – ועד אז הכספים שמיועדים לתשלום המס ימשיכו לעבוד עבורכם.
רוצים לקבל פטור ממס? אם יש לכם קופת גמל להשקעה המדינה מאפשרת לכם למשוך את הכספים כקצבה החל מגיל 60 – ולקבל פטור ממס הכנסה וממס רווחי הון (בכפוף לתקרות הקבועות בחוק).
לפעמים החיסכון הוא לא רק כרית ביטחון לימים רחוקים, והוא יכול לשמש כבר בהווה כערוץ הכנסה שוטף. בעזרת תכנון נכון תוכלו להגדיל את מרווח הנשימה שלכם היום – בלי לוותר על המחר.
האמור מובא מטעם הפניקס חברה לביטוח בע"מ והפניקס פנסיה וגמל בע"מ (להלן: "הפניקס" ו/או "החברה") למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד. האמור אינו מהווה ייעוץ מכל סוג שהוא בידי בעל רישיון עפ"י דין המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם או התחייבות להשגת תשואה או רווח. פדיון יבוצע בהתאם להוראות הדין. הפניקס עוסקת, בין היתר, בשיווק פנסיוני ולה זיקה למוצרים פנסיוניים ו/או פיננסיים ו/או ביטוחיים המנוהלים על ידה. במקרה של סתירה בין האמור לעיל לבין הוראות הדין, יגברו הוראות הדין. פדיון יבוצע בהתאם להוראות הדין. המידע אינו מבוסס על נתונים ייחודיים של החוסך וכי הטבות המס ככל שיינתנו, תיקבענה אך ורק על ידי רשויות המס. אין במידע האמור לעיל כדי להוות אישור ו/או הבטחה כלשהי לקבלת הטבות מס מרשויות המס. הפניקס לא תישא באחריות כלשהי בגין כל נזק ו/או הפסד מכל מין וסוג שהוא העלולים להיגרם, בין במישרין ובין בעקיפין, כתוצאה מהסתמכות על מידע זה.
