דם בשתן אצל כלבים: גורמים, תסמינים ומה חובה לעשות

תארו לכם את הסיטואציה הבאה: אתם יוצאים לעוד טיול יום-יומי נעים עם הכלב שלכם בשכונה או בגינה. הכול מרגיש רגוע ומוכר, אבל פתאום, אתם מבחינים בכתמי דם או בגוון אדמדם בשתן של החבר הכי טוב שלכם. הדאגה שמתעוררת באותו הרגע היא טבעית לחלוטין - דם בשתן הוא סימן שמצביע על כך שמשהו במערכות הגוף הפנימיות אינו תקין, מדלקות מקומיות קלות ועד למצבים רפואיים מסכני חיים.

בניגוד לבעיות קלות אחרות שעשויות לחלוף מעצמן, המטוריה (דם בשתן) דורשת התייחסות רפואית מהירה. לא מומלץ לחכות, להמתין שהתופעה תחלוף מעצמה או לנסות לטפל בה בבית ללא בדיקה מקצועית. גם אם הכלב נראה חיוני ושמח כלפי חוץ, חובה לפנות לווטרינר בהקדם האפשרי לצורך אבחון מדויק. זיהוי מוקדם של מקור הדימום יכול למנוע סבל מיותר, לאפשר טיפול מהיר ולעיתים אפילו להציל חיים. 

מערכת השתן של הכלב מורכבת מכליות, שופכנים, שלפוחית השתן והשופכה. פגיעה, דלקת או גירוי בכל אחד מהאיברים הללו עלולים להוביל להופעת דם. אז מהם הגורמים הנפוצים ביותר לדם בשתן אצל כלבים?

דלקת בדרכי השתן היא אחד הגורמים השכיחים להופעת דם בשתן אצל כלבים, ובמקרים רבים היא נפוצה יותר אצל נקבות. הדלקת נגרמת לרוב מחדירת חיידקים דרך פתח השופכה לשלפוחית השתן. החיידקים עלולים לגרום לגירוי ודלקת ברירית שלפוחית השתן, ועקב כך להוביל להופעת כאב, צריבה, השתנה תכופה ולעיתים גם לדם בשתן.

התוצאה יכולה להיות דלקת בדרכי השתן התחתונות (שלפוחית השתן) - שהיא לרוב פשוטה יותר לטיפול, או דלקת בדרכי השתן העליונות (הכליות). דלקת בכליות נחשבת למצב רפואי מורכב יותר שעלול לגרום לחום, כאב, פגיעה בתפקוד הכליות והידרדרות משמעותית במצב אם אינו מטופל בזמן.

תזונה לא מתאימה, נטייה גנטית או שתייה מועטה, יכולים להוביל להצטברות 

משקעים קריסטליים. עם הזמן קריסטלים אלו מתגבשים לכדי "חול" או אבנים בשלפוחית השתן או בכליות. כאשר האבנים נעות בתוך השלפוחית או חוסמות חלקית את מעבר השתן, הן עלולות לגרות ולפצוע את הרקמות הפנימיות, לגרום לכאב בזמן השתנה, למאמץ חוזר ולדם בשתן.

מכה יבשה, נפילה מגובה, פגיעה מרכב, או נשיכה מכלב אחר באזור הבטן, המותניים או הגב התחתון - כל אלו עלולים לגרום לטראומה פנימית. פגיעה שכזו יכולה ליצור חבלה בכליות או בשלפוחית השתן, ולגרום לדימום פנימי שיוצא החוצה דרך השתן. במקרים אלו לרוב יופיעו סימנים נוספים כמו סימני חבלה חיצוניים או רגישות למגע בבטן. לכן גם בהיעדר פצע חיצוני ברור, פגיעה חזקה באזור הבטן, המותניים או הגב התחתון עשויים להצדיק בדיקה וטרינרית, במיוחד אם מופיע דם בשתן לאחר מכן.

תופעה המאפיינת כלבים זכרים, במיוחד כלבים מבוגרים שאינם מסורסים: בלוטת הערמונית יושבת קרוב לצוואר שלפוחית השתן. עם השנים ובעקבות שינויים הורמונליים, עלולה להתפתח הגדלה שפירה של הערמונית (BPH) או זיהום חיידקי בבלוטה (פרוסטטיטיס). הלחץ והדלקת באזור הערמונית עשויים לגרום לדימום שמתבטא בדם בשתן, לטיפות דם המופיעות בשתן או לדימום מאיבר המין. לכן, אצל זכר מבוגר שמופיע אצלו דם בשתן, הווטרינר עשוי לבדוק גם את מצב הערמונית.

אצל כלבים מבוגרים (לרוב מעל גיל 7-8), יש להביא בחשבון הופעת גידולים במערכת השתן. גידולים אלה פוגעים ברקמת השלפוחית ובכלי דם ויוצרים דימום קבוע. אבחון מוקדם מאפשר להתאים טיפול בזמן, לשפר את איכות החיים ולעיתים גם לשפר את סיכויי ההצלחה של הטיפול.

חשיפה של הכלב לרעלים סביבתיים, במיוחד רעל עכברים, משבשת את מנגנון קרישת הדם הטבעי של הגוף. במצב כזה הכלב עלול לסבול מדימומים פנימיים או חיצוניים, שיכולים להתבטא בין היתר בדם בשתן, דימום מהאף או דימומים מהחניכיים. לצד זאת קיימות גם מחלות קרישה גנטיות או מחלות הנגרמות מטפילי דם (כמו קדחת קרציות) שעלולות להוביל לפגיעה בטסיות הדם ודימום בשתן.

כאשר מגיעים לווטרינר, המידע שתספקו לו על התנהגות הכלב בבית יכול להיות משמעותי ולסייע ליצירת אבחנה מדויקת יותר. לכן, לצד דם בשתן, חשוב לשים לב ולדווח גם על הסימנים הבאים:

• השתנה תכופה או מאומצת: הכלב מבקש לצאת שוב ושוב, מנסה להשתין בתדירות גבוהה, אך לרוב מצליח להוציא רק טיפות בודדות בכל פעם.
• סימני כאב ואי-נוחות: אם הכלב מייבב, בוכה, מקמר את הגב או נראה כאוב בזמן שהוא מנסה להשתין, זה עשוי להצביע על כאב חריף, דלקת, אבן או חסימה חלקית בדרכי השתן.
• ליקוק אינטנסיבי: כלבים יכולים לנסות "לטפל" בעצמם על ידי ליקוק אובססיבי של איבר המין.
• בריחת שתן: אם הכלב שלכם מחונך לצרכים ופתאום מתחיל "לפספס" בבית, להשתין על השטיח או להרטיב את המיטה שלו - יכול להיות שהדלקת או הכאב מקשים עליו להתאפק, או יוצרים התכווצויות בלתי נשלטות של השלפוחית.
• שינויים בשתן: חשוב לשים לב האם ישנם שינויים בשתן עצמו - ריח חריף, עכור או חזק מהרגיל, והאם הצבע משתנה לאורך היום לוורוד עדין, אדום כהה או לחום.

אבחון וטיפול רפואי

תהליך האבחון המקצועי במקרה של דם בשתן אצל כלבים כולל מספר שלבים מרכזיים: השלב הראשון כולל בדיקה גופנית מקיפה של הכלב - מישוש עדין של חלל הבטן לבדיקת גודל ורגישות השלפוחית. במידת הצורך תילקח דגימת שתן ויכולה אף להתבצע שאיבת שתן סטרילית ישירות משלפוחית השתן באמצעות מחט עדינה, תחת הנחיית אולטרסאונד. 

לעיתים שולחים דגימה לתרבית מעבדה כדי לזהות את סוג החיידק המדויק ולהתאים את האנטיביוטיקה היעילה ביותר.

אם עולה חשד לאבנים, גידולים או טראומה, הווטרינר עשוי להמשיך לבדיקות הדמיה:

• צילום רנטגן: מסייע לזהות אבנים בתוך השלפוחית או לאורך צינור השתן.
• אולטרסאונד בטן: מאפשר לבחון את שלפוחית השתן, הכליות והרקמות הסמוכות, לזהות עיבוי בדופן השלפוחית, אבנים מסוימות, מסות או ממצאים חריגים נוספים.

מתי מדובר במצב חירום?

אם הכלב מנסה להשתין שוב ושוב, מתאמץ, מייבב, אך לא מצליח להוציא שתן כלל - יתכן שמדובר בחסימת שתן. מדובר במצב חירום וטרינרי שעלול להוביל במהירות לפגיעה בכליות ולהידרדרות מסכנת חיים. במצב כזה יש לפנות מיד למרפאה וטרינרית או למרכז חירום.

אבחון וטיפול בבעיות בדרכי השתן עשויים לכלול סדרת בדיקות יקרות, כמו תרביות שתן, בדיקות דם, צילומי רנטגן ואולטרסאונד. במקרים מורכבים - כמו ניתוח לפתיחת שלפוחית השתן והוצאת אבנים, אשפוז חירום ארוך עקב חסימת שתן או טיפול אינטנסיבי נגד הרעלות - ההוצאות הווטרינריות עלולות לזנק לאלפי שקלים.

ביטוח חיות מחמד של הפניקס נועד בדיוק עבור הרגעים האלה, שבהם תרצו להעניק לחבר הכי טוב את הטיפול הרפואי הטוב ביותר, בלי שההוצאה הכלכלית תהווה שיקול מרכזי או מקור לדאגה. ביטוח חיות של הפניקס כולל מעטפת של כיסויים, לרבות כיסוי טיפולים רפואיים, תרופות, ניתוחים, אשפוזים, צילומים ובדיקות מעבדה – שיכולים להיות נחוצים ביותר במקרים של דם בשתן. בנוסף, במסגרת ביטוח חיות מחמד של הפניקס אפשר לבחור כל ווטרינר או מומחה, בכל מיקום שרוצים – יתרון חשוב במיוחד במקרי חירום שבהם מחפשים את הווטרינר הטוב והקרוב ביותר. 

דם בשתן (המטוריה) נגרם לרוב כתוצאה מדלקת זיהומית בדרכי השתן או נוכחות של אבנים הפוצעים את השלפוחית, בעיות בערמונית (אצל זכרים) או פציעה פיזית. בקרב כלבים מבוגרים, דם בשתן עשוי להעיד על גידולים במערכת השתן או בעיות בקרישת דם.

בריחת שתן יכולה להיגרם בגלל מגוון סיבות, בהן דלקת, גירוי בשלפוחית, אבנים או כאב שמקשה על הכלב להתאפק. אם בריחת השתן מופיעה יחד עם דם בשתן, ריח חריף, מאמץ להשתין או שינוי בהתנהגות - חשוב לפנות לווטרינר.

אם הכלב מתאמץ אבל לא מצליח להוציא שתן, יתכן שהוא סובל מחסימה בצינור השופכה. זהו מצב חירום מסכן חיים המחייב הגעה מהירה לווטרינר.