נהיגה בשטחי ישראל בכלי רכב שאינו מבוטח היא עבירה פלילית. ולמרות זאת בתחילת קיץ 2009, כך דווח העיתון "כלכליסט", הונחו שוטרי התנועה בישראל שלא לקנוס או להעניש נהגים שנתפסו נוהגים ברכב שאינו מבוטח, זאת מתוך ניסיונה של המשטרה להתמקד באכיפה של עבירות תנועה המסכנות חיי אדם בלבד. בעקבות ההנחיה החדשה קיים חשש כבד שחלק נכבד מהציבור יבחר לחסוך בהוצאות הרכב ולהימנע מביטוח כלי הרכב. מלבד ההפסד שיחוו בעקבות השינוי הצפוי חברות הביטוח, נמצא בסכנה גם כיסה של המדינה, שתאלץ לשלם לנפגעי תאונות שבהם היו שותפים בעלי כלי רכב שאינם מבוטחים ויהפכו לנטל על כתפיה ועל כתפיו של המוסד לביטוח לאומי.
למרות ההנחיות החדשות, למדינת ישראל כלים משלה לעודד את הציבור לפעול על פי חוק. כיצד? במקרים שבהם אין חברת ביטוח לתבוע, מדינת ישראל מפצה את נפגעי תאונות הדרכים באמצעות קרן "קרנית", ובכלל זה תאונות "פגע וברח", תאונות שבהן היו שותפים נהגים שאין ברשותם רישיון נהיגה וכיוצא באלו. למעשה, 5% מהפרמיה החודשית שמשלמים בעלי כלי הרכב לחברות הביטוח מופרשים לטובת הקרן. מסיבה זו בדיוק הקרן אינה מפצה נהגים שלא בטחו את רכבם בביטוח חובה, ואף תובעת מהם ישירות את כספי הפיצויים שהיא מעניקה לנפגעי התאונה שפעלו כחוק.
פעמים רבות הפיצויים אינם מסתכמים בהוצאות ימי האשפוז בבית החולים, ועשויים להתבטא גם בהחזר על ביקורים בקופות חולים (שאינן ממנות כל טיפול שהוא תוצאה של תאונת דרכים) ובפיצוי הנפגע על עוגמת נפש ואובדן יכולתו להשתכר. המסר ברור – תפעלו כחוק, או שהחוק לא ידאג לכם. האפשרות לחסוך 1500 עד 2000 שקל בשנה מתגמדת אל מול האפשרות לפשוט רגל בעקבות תשלום פיצויים לנפגעי התאונה. המסקנה – רכישת ביטוח חובה הייתה ועודנה צעד הכרחי.
מתלבטים? רוצים לדעת כמה יעלה לכם ביטוח הרכב? לחצו כאן.
