פוליסת עסק בריא – מה זה בעצם?

פוליסת "עסק בריא" מיועדת לבטח את המעסיק בגין הנזק הכספי שייגרם לו במקרה שיהא עליו לשלם לעובדיו משכורת בהיעדרם מהעבודה עקב מחלה או השלמה לדמי פגיעה בעבודה. מדובר בביטוח הגנת השכר שמשלם המעסיק לעובדיו כדי לרכוש את פוליסת הביטוח שתבטיח רמת הכנסה מסויימת לעובדיו כאשר יחלו. את ההגנה הניתנת באמצעות הביטוח ניתן לחלק להגנה לטווח קצר (לדוגמא מחלות דרכי נשימה שההחלמה מהן קצרה – עד חודש ימים) והגנה לטווח ארוך יותר למחלות מורכבות שפרק זמן ההחלמה מהן ארוך במיוחד (כמו מחלות לב הדורשות אופרציה רפואית, אישפוז ושיקום).

תשלומי דמי המחלה משולמים עד להחלמת העובד (כנגד הצגת אישורי מחלה) ובכל מקרה לתקופה שלא תעלה על 10 חודשי מחלה בשנה. שיעור התשלום מגיע ל - 90% משכרו המבוטח של העובד.

הגדרות:

המבטח

חברת הפניקס.

הפוליסה

זהו למעשה חוזה הביטוח, לרבות בקשת המועמד לביטוח (ההצעה), הצהרת הבריאות וכל נספח ו/או תוספת אחרת המצורפים לו. לפוליסה יצורף "דף הרשימה" שבו יכללו פרטים אישיים של בעל הפוליסה, רשימת העובדים, פרטים הנוגעים להצעת הביטוח, מועד תחילת הביטוח ותקופתו, סכום הפיצוי היומי, דמי הביטוח – הפרמיה ועוד.

בעל הפוליסה

בעל הפוליסה והמוטב הוא המעסיק. הוא המחויב בתשלום דמי מחלה לעובדיו, על פי החוק.

העובד

אדם העובד אצל בעל הפוליסה. כדי שהעובד ייכלל ברשימת המבוטחים שמו חייב להיות רשום בטופס ההצעה לביטוח, על המבטח לקבל אותו לביטוח ועל בעל הפוליסה לשלם עבורו דמי ביטוח בהתאם לרשום בדף הרשימה. בעל מניות או בעל שליטה בבעל הפוליסה או שותף בשותפות, יוכל להיות מבוטח כעובד ובלבד שקיבל לכך אישור בכתב ומראש מהמבטח.

רשימת העובדים

פרטי העובדים ומשכורותיהם כפי שהוצהר על ידי המעסיק ברשימת העובדים המצורפת להצעת הביטוח באמצעות מדיה מגנטית.

משכורת ושכר מבוטח

חשוב להבחין בין הגדרת "משכורת" לבין הגדרת "שכר מבוטח". המשכורת משולמת לעובד מידי חודש על ידי המעסיק ואילו השכר המבוטח הוא סכום חודשי שאינו עולה על המשכורת ואותו ביטח המעסיק בביטוח. בהתייחס לשכר המבוטח מחשבים את דמי המחלה שישולמו לעובד בעת קרות מקרה הביטוח.

מחלה

מחלה מוגדרת באופן כללי באמצעות ההגדרה הבאה: "מחלה בה לקה העובד בהיותו בארץ שלא עקב פגיעה בעבודה". משמעות ההגדרה היא שכל מחלה המוגדרת בספרות הרפואית כמחלה וגורמת לאי כושר עבודה תיחשב כמקרה הביטוח ובגינה ישולמו דמי מחלה. יש לשים לב שקרות המחלה צריכה להיות בעת שהות העובד בארץ ושהמחלה לא נגרמה עקב פגיעה בעבודה, שכן פגיעה בעבודה מכוסה על פי חוק על ידי המוסד לביטוח לאומי.

מחלה קודמת

מחלה קודמת היא מחלה הנובעת ו/או הקשורה, בין במישרין ובין בעקיפין, במחלה, תאונה, מום, פגם או ליקוי שתחילתם במועד שקדם להצטרפות לביטוח.

דמי מחלה

סכום כסף שהמבטח ישלם על פי הפוליסה למעסיק בגין עובד שנמצא באי כושר עבודה מחמת מחלה. אי כושר עבודה מוגדר כאי כושרו המלא הזמני או הקבוע של העובד לבצע כל עבודה שהיא, הנובע על פי ממצאים רפואיים ממצב בריאות לקוי של העובד.

תקופת הביטוח

שנה אחת עם אפשרות לחידוש לתקופה נוספת.

דמי הביטוח

הפרמיה, הסכום שעל בעל הפוליסה לשלם למבטח, לפי תנאי הפוליסה. דמי הביטוח נגזרים כשיעור מסוים מתוך השכר המבוטח.

התקופה הקובעת

שלושת החודשים שקדמו לחודש בו החלה מחלת העובד בגינם שולמו דמי ביטוח לביטוח. לגבי עובד חדש תחשב התקופה מיום ההצטרפות ועד לחודש בו החלה מחלתו של העובד.

ימי חלוקה

מספר ימי העבודה הנהוגים במפעל בתקופה הקובעת. אחת השיטות לחישוב השכר היומי המבוטח הממוצע היא באמצעות חלוקת השכר המצטבר ברבעון, בימי החלוקה. שיטה זו ייחודית לפניקס ומהווה יתרון למעסיק בכך שחישוב השכר היומי הממוצע שממנו נגזרים דמי המחלה, מדוייק יותר.

יום המתנה

יום המחלה הראשון בו העובד אינו עובד ושאושר על ידי רופא בתעודה רפואית. על פי חוק דמי מחלה יום המחלה הראשון הוא יום המתנה. על פי פוליסת הביטוח יום המחלה הראשון משולם בחלקו אלא אם מדובר במחלה שנייה בשנה שאורכה נמוך מ - 10 ימים.

ימי מנוחה

ימי מנוחה שאין עובדים בהם על פי חוק, הסכם או נוהג, לרבות ימי שישי בהם אין עובדים במפעל מכוח הסכם.

התחייבות המבטח

המבטח מתחייב לשאת בתשלום דמי המחלה בעת קרות מקרה הביטוח, דהיינו בעת שזכאי העובד לקבל דמי מחלה על פי חוק, ובלבד שבעת קרות מקרה הביטוח התקיימו יחסי עובד מעביד בין בעל הפוליסה לבין העובד ודמי הביטוח (הפרמיה) שולמו במלואם עד למועד מקרה הביטוח.

תקרת תקופת זכאות

עובד שחלה במחלה שאינה מחלה קודמת יהיה זכאי לתשלום דמי מחלה במשך 4 - 10 חודשים, בהתחשב בתקופת הביטוח של אותו עובד ובכפוף לתקרת תקופת הזכאות המוגדרת להלן:

תקופת הביטוח                        תקרת תקופת הזכאות

מ- 1 ועד 6 חודשים                   4 חודשים

מ- 7 ועד 12 חודשים                 5 חודשים

מ- 13 ועד 24 חודשים               6 חודשים

מ- 25 ועד 72 חודשים               8 חודשים

מ- 73 ועד 84 חודשים               9 חודשים

מ- 85 חודשים ומעלה                10 חודשים

אם חלה העובד במחלה קודמת, יהיה זכאי לימי מחלה בהתחשב בתקופת הביטוח שלו עד לתקרת תקופת הזכאות:

·         עובד שלו תקופת ביטוח בת 30 ימים – יהיה זכאי לתקרה של 2 חודשים.

·         עובד שלו תקופת ביטוח בת שנה – יהיה זכאי לתקרה של 3 חודשים.

·         עובד שלו תקופת ביטוח בת 3 שנים – יהיה זכאי לתקרה של 4 חודשים.

תקרת תקופת זכאות לאחר מיצוי ימי המחלה

לאחר שהעובד מיצה את זכאותו לימי מחלה כאמור לעיל, הוא חוזר להיות מבוטח בביטוח, אלא שכעת חזרתו לביטוח תהיה בהתאם להוראות חוק דמי מחלה - הוא יהיה זכאי לדמי מחלה שלא יעלו על יום וחצי לכל חודש בגינו שולמו דמי ביטוח למבטח ממועד תום תקופת הזכאות, ולא יותר משלושה חודשים.

רצף ביטוחי

התוכנית מאפשרת רצף ביטוחי לביטוחים קודמים וזאת בתמורה לתשלום דמי ביטוח נוספים ובכפוף להסכמת המבטח.

זכאות במקרים מיוחדים

א. זכאות במחלות הקשורות בהריון - אם חלתה העובדת במחלה הקשורה להריון, תהא זכאית לדמי מחלה רק אם ביום תחילת ההיריון צברה תקופת ביטוח רצופה בת 6 חודשים. יש לשים לב כי המעסיק פטור מתשלום דמי מחלה בגין שמירת הריון משום שזה מצב בריאות המסכן את העובר אך אינו מסכן את היולדת. כל מחלה אחרת בתקופת ההיריון, גם אם היא נובעת מסיבוכים בהריון, היא מחלה לכל דבר, והמעסיק חייב לשלם דמי מחלה בעת היעדרות בגינה.

ב. זכאות לדמי מחלה בגין טיפולי פוריות – זכאות העובד/ת לדמי מחלה תהיה רק אם ביום תחילת טיפולי הפוריות צבר/ה העובד/ת תקופת ביטוח רצופה בת 6 חודשים. ימי ההיעדרות ייחשבו כימי מחלה אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת והעובד/ת הודיעו למעסיקם על כך מראש. לפיכך, על המעסיק לשלם לעובד/ת דמי מחלה בגין היעדרותם.

ג. זכאות עובד קשיש – עובד/ת שגילם 65 ומעלה או עובד/ת שהחלו לקבל פנסיית זקנה יהיו זכאים לתקרת תקופת מחלה של חודש ימים לשנת ביטוח.

ד. זכאות בטיפול גמילה - עובד הנמצא בטיפול גמילה מסמים ואלכוהול במוסד מוכר וצבר תקופת ביטוח העולה על 6 חודשים לפני מועד יציאתו לטיפול, יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור של 50% ובלבד שימי המחלה לא יעלו על יתרת תקופת הזכאות המגיעה לעובד או ארבעה חודשים, לפי הנמוך מביניהם.

ה. ימי מחלה בשל מחלת ילד – העובד יקבל תשלום דמי מחלה בגין היעדרותו מהעבודה בשל מחלת ילדו ובלבד שלילד טרם מלאו 16 שנים ושבן זוגו הינו עובד ולא נעדר עבודתו או שהילד נמצא בחזקתו הבלעדית של העובד. מספר ימי המחלה שישולם לא יעלה על 8 ימי היעדרות בשנה. אם חלה ילדו של העובד שגילו אינו עולה על 18 שנה במחלה ממארת ישא המבטח בתשלום ימי מחלה שלא יעלו על 30 ימי היעדרות בשנה או עד לתום יתרת תקופת הזכאות של העובד, לפי הנמוך ביניהם. יחד עם זאת, אם היה בן זוגו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו לפי חוק דמי מחלה או שהעובד הוא הורה יחיד או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, ישא המבטח בתשלום ימי מחלה שלא יעלו על 60 ימי היעדרות בשנה בגין מחלה ממארת של ילד עד גיל 18 שנה או עד לתום יתרת תקופת הזכאות.

חשוב להדגיש כי ימי המחלה שישולמו כאמור לעיל יספרו על חשבון תקופת הזכאות של אותו עובד.

ריכוז התנאים לתשלום דמי מחלה בגין מחלת ילד:

ו. ימי מחלה בשל מחלת הורה או הורה של בן/בת הזוג - המבטח ישא בתשלום דמי מחלה בגין היעדרותו עובד בשל מחלת הוריו שמלאו להם 65 שנים ובלבד שבן/ת זוגו עובד ולא נעדר מעבודתו ובלבד שמי מאחיו ו/או אחיותיו האחרים לא מימשו את זכאותם לפי החוק באותו המועד. סכום ימי המחלה שישולם לא יעלה על 6 ימי היעדרות בשנה בגין עובד כלשהו או עד לתום יתרת תקופת הזכאות של אותו העובד, לפי המוקדם מביניהם. חשוב לזכור כי החוק מתייחס למחלת הורה הגורמת להיותו "תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות יומיום" כהגדרתן בחוק הביטוח הלאומי: לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית. יש להדגיש שימי המחלה שישולמו כאמור לעיל יספרו על חשבון תקופת הזכאות של אותו עובד.

ז. ימי מחלה בשל מחלת בן זוג - המבטח ישא בתשלום דמי מחלה בגין היעדרותו של עובד בשל מחלת בן/בת זוגו. סכום ימי המחלה שישולם לא יעלה על 6 ימי היעדרות בשנה בגין עובד כלשהו או עד לתום יתרת תקופת הזכאות של אותו העובד, לעיל לפי המוקדם מביניהם. גם במקרה זה צריכות להתקיים בבן הזוג החולה כל ההגבלות של היותו תלוי לחלוטין בעזרת הזולת, כמפורט לעיל.

יש להדגיש שימי המחלה שישולמו כאמור לעיל יספרו על חשבון תקופת הזכאות של אותו עובד.

אופן חישוב דמי המחלה

כדי לחשב את תשלום דמי המחלה שישולמו לעובד זכאי יש צורך לקבוע את השכר היומי הממוצע כדלקמן:

השכר היומי הממוצע לצורך תשלום דמי מחלה יקבע בהתאם לשכר המבוטח בתקופה הקובעת מחולק בימי החלוקה שיקבעו בהתאם למספר ימי העבודה הנהוגים במפעל בשבוע:

·         5 ימי עבודה בשבוע = 65 ימי חלוקה.

·         6 ימי עבודה בשבוע = 75 ימי חלוקה.

·         7 ימי עבודה בשבוע = 90 ימי חלוקה.

(שכר חודש 1 + שכר חודש 2 + שכר חודש 3)/מספר ימי חלוקה = שכר יומי ממוצע.

תשלום דמי מחלה

תשלום דמי המחלה יחושב כמכפלת השכר היומי הממוצע בשיעורי דמי המחלה, כתלות במספר ימי המחלה:

מחלה ראשונה או מחלה מעל 10 ימים:

·         1-2 – ימי מחלה = 50% מהתשלום

·         3 – 17 ימי מחלה = 80% מהתשלום

·         +18 ימי מחלה = 90% מהתשלום*

מחלה שנייה בשנה:

·         1 ימי מחלה = 0% מהתשלום

·         2 – 3 ימי מחלה = 50% מהתשלום

·         3 – 9 ימי מחלה = 80% מהתשלום

אם זכאי העובד ל - 18 ימי מחלה רצופים ומעלה, ובאותה עת תקופת הביטוח לגביו עלתה על 3 חודשים, ישלם המבטח דמי מחלה בגין ימי המחלה מהיום ה- 18 בשיעור 90% מהשכר היומי הממוצע, אחרת ישולם שיעור של 80%.

עבור יום המתנה וימי מנוחה לא ישלם המבטח דמי מחלה. חל יום ההמתנה ביום מנוחה ידחה יום ההמתנה ליום העבודה שחל לאחריו.

בגין מחלת ילד

ישא המבטח בתשלום דמי מחלה בשיעור 90% מהשכר היומי הממוצע.

דוגמה מספרית:

נניח את נתוני השכר הבאים לשלושת החודשים שקדמו לחודש המחלה (הנתונים בש"ח):

שכר חודש 1 – 4,000 ש"ח, שכר חודש 2 – 4,500 ש"ח, שכר חודש 3 – 4,550 ש"ח.

העובד מועסק במפעל בו עובדים 5 ימי עבודה בשבוע, דהיינו מספר ימי החלוקה יעמוד על 65.

העובד חלה לתקופת מחלה שיש לשלם בגינה 12 ימים (לאחר שנוכו ימי המנוחה).

השכר בתקופה הקובעת יעמוד על 13,050 ש"ח (סיכום של שלושת חודשי השכר הנ"ל).

השכר היומי הממוצע הוא חלוקה של השכר בתקופה הקובעת במספר ימי החלוקה (ב - 65).

לפיכך, השכר היומי הממוצע הינו 200.77 ש"ח.

תשלום דמי המחלה מחושבים על פי מכפלת השכר היומי הממוצע בשיעורי דמי המחלה היומיים:

2x50%x200.77+10x80%x200.77=1,806.92

זכויות בביטוח פנסיה או ביטוח מנהלים (שחרור)

האם קיימת חובת תשלום דמי גמולים לקרן הפנסיה של העובד בגין התקופה שמשולמים לעובד דמי מחלה על ידי המעביד?

החקיקה והפסיקה קבעו כי "דין דמי מחלה המשתלמים מאת המעביד כדין שכר עבודה לכל דבר". מהבחינה המשפטית, בעת מחלת העובד, לא חל כל שינוי במהות היחסים המשפטיים שבין הצדדים וממשיכים להתקיים יחסי עובד-מעביד.

בתמורה לתוספת פרמיה יכול לרכוש המעסיק שחרור מתשלום פרמיה לביטוח מנהלים או לקרן הפנסיה בהם מבוטח העובד. במילים אחרות, המבטח ישלם למעסיק בתקופת תשלום ימי המחלה בגין העובד את החלק של המעסיק בתשלום דמי הביטוח עבור הפנסיה או ביטוח המנהלים של אותו עובד, בהתאם לשיעורים המתחייבים בביטוח הפנסיה או ביטוח המנהלים בו הוא חבר. דמי המחלה משולמים לעובד ישמשו כשכר המבוטח לפנסיה/ ביטוח מנהלים.

דוגמה מספרית:

נניח את אותם נתונים כמו בדוגמא הקודמת ובנוסף נניח כי העובד מבוטח בקרן פנסיה "עמית ריווחית" של הפניקס הישראלי, בהתאם לשיעורי דמי הגמולים הבאים:

·         שיעור דמי גמולים, מעסיק, לתגמולים: 6%.

·         שיעור דמי גמולים, מעסיק, לפיצויים: 6%.

·         שיעור דמי גמולים, עובד, לתגמולים: 5.5%.

·         סה"כ שיעור דמי גמולים לפנסיה: 17.5%.

·         מתוכם סה"כ שיעור דמי גמולים מעסיק: 12%.

·         תשלום דמי המחלה יעמוד על 1,806.92 ש"ח.

·         תשלום דמי גמולים במקום המעסיק (שחרור) יעמוד על 216.83 ש"ח.

השלמה לדמי פגיעה בעבודה

החל ב-1.1.97 המעסיקים מחויביים בתשלום דמי פגיעה בעבודה בעד תשעת הימים הראשונים. במסגרת ביטוח דמי מחלה נושא המבטח בתשלום זה, במקום המעסיק.

התנאים לכך שישלם המבטח את ההשלמה לדמי פגיעה בעבודה הינם:

1. בעת קרות מקרה הביטוח התקיימו יחסי עובד-מעביד בין המעסיק, בעל הפוליסה, לבין העובד.

2. דמי הביטוח שולמו במלואם בגין העובד עד למועד מקרה הביטוח.

3. התקופה הוכרה כפגיעה בעבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

אופן חישוב תשלום השלמה לדמי פגיעה בעבודה:

בעד יום הפגיעה לא משולמים דמי פגיעה.

אם המבוטח נפגע בעבודה ואינו מסוגל לעבודתו כתוצאה מהפגיעה לתקופה שאינה עולה על 12 ימים לאחר יום הפגיעה הרי שהוא זכאי לתשלום של 30% מהשכר היומי הממוצע ליומיים בלבד.

אם המבוטח נפגע בעבודה ואינו מסוגל לעבודתו כתוצאה מהפגיעה לתקופה שעולה על 12 ימים לאחר יום הפגיעה הרי שהוא זכאי לתשלומים כדלקמן:

50% מהשכר היומי הממוצע המבוטח בעד 2 הימים הראשונים שלאחר יום הפגיעה.

80% מהשכר היומי הממוצע המבוטח בעד 7 הימים הנוספים.

בכל מקרה לא ישולמו יותר מ - 9 ימים.

חריגים והגבלות לחבות המבטח ותשלום על ידי גורמים אחרים

קיימים מצבים בהם העובד קיבל או זכאי לקבל בגין ימי המחלה תשלום כלשהו מגורם אחר, באלה, לא ישולמו דמי מחלה על ידי המבטח.

כמו כן, המבטח רשאי לשלול או להפחית תשלום לעובד אם הוא פעל בדרכים שאינן תקינות: באשר להחלמתו ו/או לתעודת המחלה שלו.

יודגש שאם עבד העובד בימים עבורם קיבל דמי מחלה חייב העובד ו/או המעסיק להחזיר למבטח את דמי המחלה. לא הוחזרו דמי המחלה כאמור, תוך הזמן שנקבע על ידי המבטח, רשאי יהיה המבטח לנכות את דמי המחלה ששולמו מכל סכום, המגיע או שיגיע למעביד או לעובד או לשאיריו וזאת מבלי לגרוע מזכות המבטח לתבוע בכל דרך שהיא את החזרת דמי המחלה.

תשלום דמי ביטוח - הפרמיה

המעסיק שהוא בעל הפוליסה צריך לשאת בתשלום הביטוח בגין עובדיו. את התשלום עליו לשלם בכל חודש בהתאם למה שסוכם בהסכם הביטוח עם המבטח. יצויין כי קביעת הפרמיה על ידי המבטח נעשית על בסיס ניסיון התביעות הקודם שיש למעסיק, פרמטרים הקשורים בפרופיל המעסיק כמו: מספר עובדים במפעל, סוג הפעילות וכיוצא באלה וענף השתייכות.

דמי הביטוח המשולמים בגין הפוליסה הינם אחוז כלשהו משכר כל עובד כפי שפורט בדף הרשימה שצורף להסכם הביטוח. את דמי הביטוח משלם המבטח מראש עבור כל חודש או פרק זמן מוסכם אחר בתקופת הביטוח, ביום הראשון של אותו חודש, או פרק זמן אחר כפי שהוסכם בין הצדדים.

במקרים של פיגורים בתשלום על בעל הפוליסה לשלם למבטח ריבית פיגורים והצמדה למדד המחירים לצרכן. למבטח שמורה הזכות לבטל את הפוליסה.

השתתפות ברווחים

הביטוח נקבע לתקופה מסוימת ואם סוכם בין המעסיק למבטח, בסוף תקופת הביטוח רשאי לקבל המעסיק חזרה שיעור של 50% מהרווח הביטוחי, אם ממצאי הבדיקה יראו כי דמי הביטוח, הפרמיה, ששולמו מבעל הפוליסה עולים על התשלומים ששילם המבטח לעובדיו לרבות התשלומים שהועברו לקרן הפנסיה (אם רכש המעסיק "שחרור") ובצירוף הוצאות ניהול הפוליסה.

במילים אחרות ניתן לתאר את הרווח הביטוחי באופן הבא:

(70% * דמי ביטוח) – (תביעות משולמות + תביעות תלויות (1) + נול"ד –IBNR (2)) = רווח ביטוחי.

(1) תביעה שהגיש מבוטח למבטח על נזק שאירע וטרם יושב. התביעה אפשר שתהיה תלויה, גם אם הוגשה על סיכון המכוסה על פי הפוליסה, אך המבטח טרם אישר את תשלומה; ואפשר שתהיה תלויה משום שהמבטח דחה את התביעה, אך ייתכן שיצטרך לשלם בעדה, באמצעות בית משפט, או בדרך אחרת. בתום השנה, במסגרת הדוחות הכספיים של המבטח, עליו להקצות לתביעות אלה עתודה לתביעות תלויות.

(2) ראשי תיבות ל"נגרם ולא דווח", שמשמעותו חבות בנוגע לתביעות שטרם דווחו בגלל נזקים שכבר אירעו אך טרם הובאו לתשומת לבו של המבטח או מבטח המשנה בתקופה שאליה נוגע הדו"ח, או בזמן שפג תוקפה של הפוליסה, ולפיכך לא נרשמו בספריו. לכן, בעתודה לתביעות תלויות הניתנת לחישוב על ידי אומדן עלותה של כל תביעה תלויה וסיכום האומדנים, יש לצרף אומדן נוסף לתביעות צפויות שטרם דווחו, כאמור, כשאומדן זה מחושב, בדרך כלל, כאחוז מסך התביעות הידועות, כאשר שיעור האחוז מבוסס על נסיון העבר, או, לעתים, על פי הוראות המפקח.

יש להדגיש כי זכותו של בעל הפוליסה לקבל חלק מהרווח הביטוחי בתנאי שיקויים ההסכם שנחתם בין הצדדים משך כל תקופת הביטוח ושולמו על ידי בעל הפוליסה מלוא דמי הביטוח המתחייבים מההסכם במועדם.

שינוי משכורת

המעסיק יהיה רשאי לשנות את השכר המבוטח רק על ידי הודעה בכתב למבטח ובלבד שהשכר המבוטח אינו עולה על שיעור המשכורת באותה העת. כמובן שהמבטח לא יסכים שהשכר ישונה בתקופה שהעובד היה כבר באי כושר עבודה חלקי או מלא. במקרים שינתנו תוספות יוקר או תוספות שכר לכלל השכירים במשק, יילקח הדבר בחשבון הן לגבי עובדים שטרם שולמו להם דמי מחלה והן לגבי עובדים שנמצאים במסגרת תשלומי דמי מחלה.